מה עשיתי במהלך הדרך כדי להביא את העסק שלי למקום שבו הוא נמצא היום?

שנה חדשה מתחילה ואתה חשבון הנפש הפרטי שלי.
אותם הרהורים ומחשבות על השנה שהיתה, על זו שתהיה.
המחשבות האלה גרמו לי להסתכל אחורה ולסכם קצת יותר משנה אחת.

לחשוב על זה שהיה יום אחד שאף אחד לא הכיר אותי.
יום אחד שבו פתחתי לעצמי עמוד פייסבוק, עם 2 פוסטים והזמנתי חברים להצטרף.
אז אמא שלי הצטרפה, גיסתי, אחים שלי ועוד כמה חברות מפרגנות.

כשהגעתי ל-100 חברים כל כך התרגשתי, שצילמתי את העמוד 🙂

לאט לאט בניתי את העסק הזה.
צעד צעד, הרבה הרבה פרטים קטנים שיצרו דבר אחד גדול, מרגש, שהוא העסק שיש לי היום.

רגע לפני תחילתה של שנה חדשה, אני עוצרת לשתף מה עשיתי ומה עבד לי כדי להגיע עד פה:

• העזתי להאמין.
  יצאתי לדרך והעזתי להאמין שזה אפשרי לי.
  להקים לעצמי עסק מצליח, שמכירים אותו, שמפרנס אותי – זה אפשרי לי.
  וזה לא טריוויאלי בכלל כי אני מאוד שמרנית ולא אופטימית מטבעי, וזה דרש ממני תעוזה.
  אבל זה היה הצעד הראשון והחשוב.
• החלטתי להנהיג. להוביל.
  כי העסקים שמצליחים שאני מכירה מנוהלים ע"י מנהיגים.
  ההחלטה הזו הביאה אתה הסכמות שלא להיחבא, לא להסתתר, לא לחשוש לעשות דברים.
  החלטתי להוות דוגמה למה שאני ממליצה לאחרים לעשות, בלי פשרות ובלי הנחות לעצמי.
• יצאתי לדרך בהסכמה מלאה לכל מה שהיא תביא אתה.
  כמה זמן שייקח כדי להצליח -ייקח. מה שידרש ממני לעשות – אעשה.
  אמצא את הדרך שלי ליישם כל דבר, לנסות כל דבר, לפני שאחליט אם מתאים לי או לא, אם זה נכון לי או לא, אם זה עובד לי או לא.
  גם אם היתה לי ביקורת על משהו, גם אם הרגיש לי לא מתאים לי, הסכמתי לפחות לנסות לפני שאגבש דעה ואחליט סופית מה נכון לי.
• לקחתי מה שבא כדי לייצר הכנסות ושקט כלכלי.
  בלי להתפנק, בלי לסנן. כל מה שיכול היה לייצר לי פרנסה בשלבים הראשונים לקחתי ועשיתי.
  ידעתי שההתנסות חשובה, שהשקט הכלכלי חשוב.
  ידעתי שרק תוך כדי תנועה, כשאבסס את העסק כמו שאני רוצה, אוכל לסנן ולעבור לעשות רק מה שאני רוצה ואוהבת.
• שמתי את עצמי בפרונט, נגישה, משתפת, נחשפת.
  הבנתי שזה חשוב והסכמתי לזה, בין אם בסיפורים, בתמונות, בשיתוף אישי.
  בדרך שלי, בגבולות המתאימים לי, אבל הסכמתי להיות פגיעה ולשים את עצמי קדימה.
  כי זה חלק בלתי נפרד ממנהיגות והובלה.
  זה חלק בלתי נפרד מהדרך להצלחה.
• העזתי לצאת נגד מה שמקובל ונכון.
  לעשות את הדברים בדרך שלי, להביא את עצמי, עם הסגנון והדרך שלי.
  גם כשזה הפחיד אותי, גם כשידעתי שזה לא יהיה בהכרח נעים, הלכתי עם האמת שלי תמיד.
• הסכמתי להיכשל.
  הסכמתי לנסות דברים ולעשות דברים גם במחיר של כשלון.
  ניסיתי וניסיתי וניסיתי – פעילויות שיווק, מוצרים, שירותים, לקוחות, הרצאות, הדרכות, פרויקטים.
  חלק נכשלו (לא מעט…), חלק הצליחו קצת, חלק הצליחו הרבה.
  ידעתי שכדי להצליח הרבה אני צריכה לפעול גם במחיר של אי הצלחה וכך פעלתי.
• עשיתי ועשיתי ועשיתי. הרבה מאוד עשייה.
  מבלי להתחשבן עם התוצאות, מתוך אמונה שיש לי משהו כל כך חשוב להוסיף ולתת, שזה לא משנה כמה זמן ייקח לסובבים אותי להבין. אני פה להישאר.
  חלק מהעשייה יצרה תוצאות מיד. חלק גדול ממנה הביא את התוצאות רק כעבור חודשים ושנים, אבל לי זה לא שינה.
  עשיתי עם כל הסבלנות שנדרשה.
• למדתי. ועדיין לומדת.
  למעשה, אני מרגישה שאני הרבה יותר לא יודעת מאשר יודעת.
  שיש לי עוד כל כך הרבה מה ללמוד – מהעסק שלי, מסביבה, מאנשים, מקולגות, מלקוחות, מעצמי.
  ולשמחתי, הלמידה הזו לא נגמרת.
• הסכמתי לחבילה המלאה שהעסק הזה מביא אתו.
  לחלקים שאני פחות אוהבת, לפעילויות שפחות נחמדות לי.
  כי השלם הזה שהוא העסק שלי מאפשר לי לעשות דברים מיוחדים, להכיר ולגעת באנשים, לקרב אותם אחד לשני, להועיל להם ולי ולהגשים חלומות שבשום דרך אחרת לא אצליח להגשים.

וזה הסטייט אוף מיינד שאתו אני פועלת.

אני עדיין מוצאת את עצמי משפשפת את העיניים ובודקת אם זה שלי.
אם זה לא זמני, אם השפע הטוב הזה שזכיתי לו כאן להישאר.

אני מקווה שכן ואני מאמינה שכן.
ורק מאחלת לעצמי להישאר במיינד סט הזה, כי הוא הביא אותי למקום טוב ואני מאמינה שיביא אותי לעוד טוב בהמשך.

אני מאחלת לעצמי ולכולנו שנה נפלאה!
שנה טובה, של שמחה והצלחה,
של הגשמה והעצמה של כל הדברים הטובים שאנחנו רוצים לעצמנו.

בהערכה גדולה,
מיטל צ'סנר