אני לא יודעת איך הפוסט הזה יתקבל, אבל כותבת אותו.

אני זוכרת את עצמי נוסעת ברכב עם גיסתי בקיץ.
גם היא עצמאית.

"יהיה פה מאתגר בחורף" אמרתי לה. "יהיה קשה".

"את חושבת?" היא שאלה אותי.

"אני ממש ממש מקווה להתבדות אבל לא נראה לי." עניתי.
והנה.
כל האתגרים האפשריים לעסק עלו בבת אחת בחורף הזה ועולים על כל דמיון.

21 שנים אני משווקת וחיה עסקים.
מי בכלל יכול להכין עסק לתרחיש הזוי שכזה?

אף אחד לא מכין אותך לזה.
אף אחד לא מכין לכאב הלב מול בעלי ובעלות עסקים שמאבדים תחושת משמעות,
לגודל המאמץ הנדרש כדי לעבור את זה.

אף אחד לא מכין אותך לטפל ברוחם הנופלת של הלקוחות שלך.
לראות את המאמצים שלהם מול תגובה מדשדשת של השוק,
מול קשיים שאי אפשר להתכונן אליהם ולא בטוח שצריך להתכונן לעוצמות כאלה!
הרי זו לא השגרה!

בחרתי לנהל קהילה ולנהל קהילה דורש מחויבות.
להנהיג אנשים אומר להיות שם כל הזמן.
גם אם לך בעצמך קשה.
גם אם לך אישית מאתגר וגם אם אצלך דברים בבלגן.
זה לדחוק הרבה לצד ולהעניק תשומת לב למישהו אחר שצריך אותה כרגע.
זה פשוט חלק מהמחויבות.

החודשים האחרונים לא היו פשוטים לי כמלווה עסקית,
אבל שני דברים התבררו לי בימים האלה:

שטוב!
טוב שאני מלווה את העסקים כי לא משנה מה,
היה הרבה יותר קשה והרבה פחות מוצלח בעסק בלי המסגרת העוטפת הזו.

ודבר שני – אני אוהבת את זה מאוד.
אני אוהבת את מה שאני עושה אבל יותר מזה, אני אוהבת עסקים.
פשוט אוהבת אותם.

אני מרגישה את זה כשאני צופה באובססיביות בטלוויזיה כדי לראות מתי הממשלה תאשר לעסקים להיפתח, תסיר מהם את המגבלות.
אני מרגישה את זה עם כל ידיעה על עסק שקשה לו ונסגר, והלב נופל אתו.

אני אוהבת ומרגישה זכות להתוות דרך לעסקים לעזור להם, לכוון אותם וללוות אותם כדי שבאמת יצליחו.

אני פותחת עכשיו מחזור נוסף לקורס 'לשווק עם מיטל'.
הייתה לי התלבטות אם לפתוח עכשיו מחזור נוסף לקורס אבל בחרתי שכן.

זה נכון. זה חשוב.
לא לחכות להתאוששות אלא להיות זו שמובילה עסקים להתאוששות.
כאן הפרטים של הקורס שייפתח ב-5.4 – https://meitalchesner.co.il/mwm-2/

אני מודה. 
גם אני הייתי צריכה להזכיר לעצמי שהחורף הזה לא מאפיין דבר.
שהוא תקופה (קשה!) שתגמר.
שתיכף השוק מתאושש ואתו תגובת הלקוחות והנכונות שלהם לשנות, להתפתח, ליצור, לקנות.

וכדאי שנהיה שם כולנו.
נטען את עצמנו מחדש באנרגיה ובעשייה טובה ממש עכשיו!
להסכים לשחרר את הטראומה העסקית של החודשים האחרונים בצד ולהתחיל שוב.
מן דינמיקה כזו שמתרחשת אצלנו בעסקים לא מעט 🙂
דינמיקה שדורשת מאתנו לקום, לנער את האבק ולהתקדם קדימה, כי אם אין אנו לנו, מי לנו.

ולמה כתבתי שאני לא יודעת איך הפוסט הזה יתקבל?
כי אולי יתייחס לדברים שלי בציניות.
יש גם את אלה.
אבל זה מה שמתחולל לי עכשיו בלב ואת זה אני משתפת.

אני מאחלת לנו התאוששות טובה וחזרה ברוכה לשגרה,
עם שפע הכנסות ושמחה בעסק ובלב,
ושרק נמשיך לעשות עסקים גדולים!

מיטל צ'סנר